העבודה הנה דיון פנימי המתעסק במערכת יחסים בין אישה וטריטוריה, חברה ותרבות. 

בערוגה מוקפדת הכפופה לגריד מדוייק נטמנו כמאתיים פקעות של שושן צחור, זאת בציפייה להשיג פריים אחד מושלם, אשר נרקם בדמיון אך לעולם לא הושג. התהליך הארוך והעבודה הקשה שבגינון הערוגה חשפו מנגנון רגיש הקיים בכל מערכת יחסים ובאימהות בפרט- ציפייה, אכזבה והימנעות.

 

השושן הצחור המכונה גם -Madonna Lily הפך לאטריבוט של קדושות בתולות ושל מריה אמו של ישו בפרט. ייחוסו של הפרח לסמלה של האם הקדושה הוביל את הצלבנים לבזוז את פקעות הפרח מאדמת ישראל ולהפיצו ברחבי אירופה בכדיי לתת תוקף לרגע הבשורה למריה. כך בידי האנושות ובשם הדת הפך השושן הצחור לפרח בסכנת הכחדה. לאחר שנים שלא נראה באדמת ישראל ב1925 בפקיעין מצא את הפרח האגרונום נח נפתולסקי.

המבט האנושי בצמח כפול מאז ומעולם. מחד גיסא, יש בו משום התפעלות מן הטבע. מאידך גיסא, צפונה בו השאיפה להשתמש בטבע, לצרוך אותו ולסחור בו, להעביר אותו ואת תוצריו ממקום למקום ולשלוט בגידולו. יחס אינסטרומנטלי זה לטבע נשזר במארג היחסים בין בני אדם לבין עצמם.

בחלל העבודה מוצגים דימויים גלויים וסמויים אשר הצופה רואה או מכוונן לראות של השושן הצחור ומשמעותו הטעונה תרבותית. דימויים אלו יוצרים הקבלה בין עולם הטבע לאימהות ומעוררים את המושג 'אמא' השגור בחברה.