أنقاض التعايش/הריסות של דו קיום

המסגד הלבן (الجامع الأبيض) אשר עומד במרכזה של העיר רמלה הוא מבנה אסלאמי קדום ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה. המסגד עבר מספר שינויים במהלך השנים בעקבות רעידות אדמה שהחריבו אותו, השינוי הבולט שבהם הוא הקמת המינרט הידוע בשם "המגדל הלבן" שנוסף לו בתקופה הממלוכית. שמו המדויק של המסגד הוא "ג'אמע ארבעין אל מוע'זי", כלומר "מסגד ארבעים הלוחמים" (של מוחמד) שעל פי מסורת מימי הביניים המאוחרים, נקברו בתחומי המסגד הלבן. המסורת הנוצרית ייחסה למסגד את מקום קבורתם של ארבעים המרטירים מסיווס שבטורקיה. המגדל המרשים בגובהו (כ-30 מטר) הפך למוקד חשוב בעיר רמלה, עיר מיוחדת שנבנתה כבירתה של פלסטין בתקופת בית אומיה והפכה להיות למרכז סחר חשוב בכל המזרח התיכון. המגדל הלבן היה למוקד חשוב לכל בני הדתות ועד לשנות ה-80 של המאה ה-20 התקיימו לצידו חגיגות "נבי סלאח" של המוסלמים וחגיגות "שבת האור" של הנוצרים. במהלך החגיגות היה מתקיים יריד צבעוני אליו היו מגיעים כל תושבי הסביבה- מכל הדתות.

בחלק מילדותי גדלתי בעיר רמלה, שם זכיתי לחינוך שמקרב בין הדתות ושם דגש על הדו-קיום וחשיבות עברה של העיר גם בימינו. בעיני, המסגד הלבן מהווה מוטיב המייצג את שימור ערכים אלו והוא אף מוצג בסמלה של העיר. אל הריסות המסגד כבר לא ניתן להתקרב ומאגרי המים ננעלו למבקרים. לאחר תיאום עם הרשויות מתאפשר לי להיכנס עם המצלמה אל המסגד, איתה בכוונתי לקרב את הצופה לאותן פיסות היסטוריה חשובות. בעבודתי את מבקשת לבנות את אותן ההריסות למבנה אחד, המעורר תהייה האם המבנה איתן ובטוח או שמא עומד להתפרק. השאלה האמיתית שמסתתרת מאחורי המבנה הבדיוני היא האם הסדר שהיה קיים עד כה בין הדתות עדיין יציב. האם המצב הבטחוני במדינת ישראל הצליח לערער דו-קיום המתרחש כבר מאות שנים בכותלי העיר רמלה. ומה קורה להיסטוריה כשהיא הופכת להריסות בלבד.